מאמרו המרתק של בן-דרור ימיני כפי שפורסם בבלוג שלו באתר NRG .
המאמר מוסיף נופך ועובדות אודות מיתוס הנאכבה .


ה"נכבה" האמיתית, שהיא סיפורו של האפרטהייד הערבי. עשרות מיליונים, בתוכם יהודים, סבלו מ"נכבה", שכללה נישול, גירוש ופליטות. רק הפלסטינים נותרו פליטים, משום שזכו להתעללות ולדיכוי מצד המדינות הערביות. להלן סיפורה של ה"נכבה" האמיתית .

בשנת 1959 קיבלה הליגה הערבית את החלטה מס' 1457 שזו לשונה: "מדינות ערב ישללו מתן אזרחות למבקשים ממוצא פלסטיני, כדי למנוע את השתלבותם בארצות המארחות". זו החלטה מדהימה, שעומדת בניגוד תהומי לנורמות הבינלאומיות בכל הנוגע לטיפול בפליטים באותן שנים, בעיקר באותו עשור. הסיפור התחיל, כמובן, בשנת 1948, ימי קרות ה"נכבה" הפלסטינית.

פרומו ל"שנאכבה" , עוד סאטירה איכותית מבית לאטמה .

חלק ניכר מעבודת ההסברה הינה מאבק מתמשך במה שקרוי ה"נרטיב הפלשתיני" שזו למעשה תפיסת ההיסטוריה של הפלשתינאים את שהתרחש בארץ ישראל במאה שנים האחרונות . לעומת הנרטיב הפלשתיני עומד ה"נרטיב הציוני" תפיסת ההיסטוריה שלנו את הנעשה באזור . חשוב לנו לציין אין כאן שאלה של ימין או שמאל בניגוד לנרטיב הציוני שרואה היסטורית את קיומינו כאן עם או בלי פלשתינאים (וכאן כן ישנה הבחנה בין ימין לשמאל) . הנרטיב הפלשתינאי שולל לגמרי את הימצאות היהודים בארץ ישראל .
התבלבלתם ? אולי הדוגמא הבאה תעזור לכם -  השיח הישראלי מדבר על גבולות 67 שלאחר מלחמת ששת הימים כאשר ישראל השתלטה על חבלי הארץ יהודה,שומרון,עזה ורמת הגולן . לעומתו השיח הפלשתינאי מדבר על הקמת המדינה בשנת 1948 .

מהות ההסברה הישראלית הינה הימצאותינו כאן בארץ ישראל , ההסברה  נשענית בצורה רבה על ההיסטוריה הארוכה של היהודים עם ארץ ישראל ובפרט  ביחס ל-62 השנים האחרונות  , כששנת הקמת המדינה 1948 מהווה גורם משמעותי ביותר . 
לשנת 1948 משקל חשוב ביותר בעימות הישראלי ערבי בכלל ולעימות מול הפלשתינאים בפרט , בעוד שהשיח בישראל מדבר על ויתורים המשויכים לגבולות 67 , השיח הערבי מדבר לחלוטין על חזרה לגבולות 48 ואף יותר .
לפי הפלשתינאים ה"כיבוש" שהתבצע הוא העילה להתנגדות אותה הם מפעילים כנגד ישראל . טענה זו שקרית מאלייה הראייה לכך הן הפרעות שנעשו ביהודים על ידי ערביי הארץ שנים רבות לפני 1948 .
מאורעות תר"פ (1920) - 30 הרוגים
מאורעות תרפ"א (1921) - 47 הרוגים , 140 פצועים .
מאורעות תרפ"ט (1929) - 113 הרוגים , 339 פצועים .
מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939) - עשרות הרוגים .